סקירה סלולרי סמסונג Samsung E250



ה – E250 הוא אחד משלושה מכשירים בסדרת הסליידרים שמוציאה סמסונג, כאשר לכל אחד מהם יש סדרת פיצ'רים משלו ושלושתם נחשבים למכשירי באדג'ט כלומר מכשירים יחסית זולים.
ה- E250 יחסית דק ואין ספק שיחסית למחיר הנמוך שלו הוא משדר סוג מסויים של יוקרה, מבחינת עיצוב ניתן להשוותו לדגם יקר יותר של סמסונג ה- D900.
המכשיר מרכז מצלמת סטילס ווידאו, רדיו FM, נגן MP3, מסך צבעוני בגודל 2 אינצ' בעל 65000 צבעים, תקשורת BT ( סטריאו ), חיבור USB ( עם אפשרות להשתמש במכשיר כהתקן אחסון ), אפשרות להרחבת זיכרון מיקרו SD, שרות mobile track אשר אמור להתריע לבעל המכשיר על גניבה וטייפ מנהלים.



הקדמה:
כאשר הסתכלתי על המכשיר בפעם הראשונה המכשיר בהחלט נראה פשוט, בלי יותר מדי בעיות פשוט וקל להתחיל להשתמש והפשטות הזו היא שלפי דעתי תביא להצלחת המכשיר.
המכשיר גם מאד קל רק 80 גרם מה שמאפשר בקלות להכניס את המכשיר לכיס מבלי להרגישו כלל, הייתי אומר כי מכורי הריצה / הליכות למיניהם יכולים להשתמש בו גם בתור תחליף לנגן שלהם אך עם סוללה שמספיקה ל-5 שעות של דיבור ככל הנראה הם יאלצו להטעין את המכשיר בסוף היום.

תוספת נחמדה לטעמי שיש למכשיר היא מין בליטה שיש בפלסטיק מתחת למסך המאפשרת פתיחה קלה של המכשיר כך שלא נשאיר כתמי טביעות אצבעות על המסך בזמן הפתיחה.

על המכשיר יש 5 כפתורים ( מענה לשיחה, דחיית שיחה 2 כפתורים להפעלת התוכנה + כפתור 5 מצבים לניווט ולחיצה ) בצד הקדמי שלו, לאחר הפתיחה של המכשיר מתגלים שאר מקשי החיוג.






בין ה"בעיות" שניתן למנות ב- E250 היא שאי אפשר לעשות כמה דברים במקביל, לדוגמא חיבור האוזנייה, המטען וה- USB מתבצעים ע"י כניסה אחת, מה שמונע הטענת המכשיר בזמן שמיעת מוסיקה והעברת נתונים למחשב או ממנו.
מעבר לזה לאחר שהתרגלנו למסכים צבעוניים איכותיים מגיע ה- E250 ומחזיר אותנו אחורה בזמן ל- 65000 צבעים, ונראה לי שזאת האכזבה הגדולה ביותר מהמכשיר.

המצלמה:
לאחר פתיחת ה- E250 מתגלה המצלמה אשר "מתחבאת" לה בזמן שהמכשיר סגור, איכות הצילום במכשיר היא אומנם לא מהטובות אבל מספקת רזולוציה של 640*320 ואפשרות לזום דיגיטלי, בהחלט מספיק לצורך תמונות ל- contacts אבל כנראה שלא יותר מזה.

נגן ה- MP3:
ה- E250 תומך בפורמטים של mp3 ו- aac. מכיון שאין אפשרות לנגן לעבוד ברקע, לאחר הפעלתו נשאר רק לסגור את הסליידר ולהנות מהמוסיקה. ניתן ליצור play lists במכשיר וכן להפעיל שירים באופן רנדומלי.


אין ספק שיחסית למחיר ה- E250 הוא מציאה, גם סמסונג הציגה את המכשיר כאופציה זולה וטובה למכשירי דור 3 אחרים, כמובן שקהל היעד שלו הוא לא חובבי הגאדטים אבל לדעתי המכשיר בהחלט יכול לפנות לרוב האוכלוסיה שרוצה רק לדבר בסלולרי וקצת מעבר לזה מבלי להוציא יותר מדי כסף.


ביקורות נוספות:

פתחתי בממשק מכיוון שזאת ההפתעה הגדולה ביותר ב-E250. יצא לי לראות את הממשקים החדשים של סמסונג והם נראו בהחלט יפים, אבל אני נאלץ להודות שלא האמנתי שממשק של סמסונג יכול להיות גם מוצלח ונוח. אחרי הכל, אני אבי הבדיחה "למה סמסונג טובים כל כך במעבדים של סמארטפונים? כי למעבדים אין ממשק".
אבל ככל שקשה לשנות דיעה ארוכת שנים על היבט מסוים מתוצרתה של חברה, את האמת צריך לומר. לא רק שהממשק של E250 הוא יפה, לא רק שהוא לא גרוע: הוא ממש טוב. הוא חכם. הוא נוח. הוא אינטואיטיבי. לדוגמה, כשאתם מתחילים להקיש מספר, מופיעים ארבעה אייקונים בתחתית המסך. כל אחד מהם מייצג פעולה שאתם עשויים לעשות עם מספרים שאינה חיוג. חץ למעלה לאחר הקשת המספר יביא אתכם לשעון המעורר, כשמספר בן ארבע שעות יוכנס אוטומטית כשעה להתראה. ואותו העיקרון עובד עם המחשבון והיומן. פשוט, אינטואיטיבי, נוח.
להמשך הביקורת מאתר וואלה


כנראה שהשוק הכי חם היום הוא שוק הסלולריים הזולים, כאשר הדגם החדש של סמסונג בהחלט מהווה רענון מסוים לז'אנר הזה. ה-E250 מרגיש בדקות הראשונות כטלפון קצת יותר יוקרתי מהקטגוריה אליה הוא משויך - ראשית, מדובר בטלפון סליידר דק באופםן יחסי, שעיצובו מזכיר טלפונים שעולים כפול ממנו. עוביו 13.9 מ"מ בלבד, והפתיחה שלו קלה מאוד לביצוע באמצעות האגודל.
להמשך הביקורת מאתר נענע

בטרם נפצח כאן ברשימת הרג'קטים הקטנונית האופיינית לסקירות, חשוב להבהיר מראש שסמסונג E250 הוא בשורה טובה לשוק הסלולרי בישראל. משום שהוא מסמל ציון דרך - אותה נקודת זמן, שבה טכנולוגיות ששולבו בעבר במוצרים יקרים יורדות באחת אל העם, והופכות נחלת כולם.
להמשך הביקורת מאתר Ynet


לקט תמונות: